תקן בינלאומי מס' 7

תקן בינלאומי מס' 7 – דו"ח תזרימי מזומנים

מבוא

תקן בינלאומי מס' 7 עוסק בכללים לעריכת דו"ח על תזרימי המזומנים שהינו הדו"ח הרביעי שעל חברה להציג. (הראשון מאזן, שני דו"ח רווח והפסד, השלישי דו"ח על השינויים בקרנות והעודפים, והרביעי דו"ח תזרימי מזומנים ואחרי כן כל הביאורים).

המאזן משקף את מצב הנכסים וההתחייבויות ליום מסוים, ליום תאריך החתך. דו"ח רווח והפסד נותן את תוצאות הפעילות לתקופה (לאיזו תקופה שהחלטנו- יומיים, שבועיים, חודשיים וכו') שהגדרנו לדו"ח רוו"ה. חברה פרטית חייבת פעם בשנה להגיש לשלטונות המס. חברה ציבורית חייבת לפרסם את דו"חותיה אחת לשלושה חודשים לציבור.

דו"ח על תזרימי המזומנים בא להצביע על נזילות החברה, דבר שאיננו בא לידי ביטוי בדו"ח רוו"ה. כל חברה נדרשת להציג את הדו"ח על תזרימי המזומנים על פי הוראות 7 IAS.

מטרת הדו"ח

מטרת הדו"ח על תזרימי המזומנים הינה לסייע למשקיעים, לנושים ולמשתמשים אחרים לספק מידע על תקבולי המזומנים (מגבייה ממכירות, מקבלת הלוואות, מהנפקת הון וכו') ותשלומי מזומנים (בגין רכישת רכוש קבוע, תשלומים לספקים, החזרי הלוואות וכו') וכל זאת במשך התקופה שאליה מתייחס הדו"ח וזאת במטרה להעריך את יכולת העסק להפיק תזרימי מזומנים מפעילות שוטפת, את היכולת של העסק לפרוע את התחייבויותיו ואת היכולת שלו לממן השקעות נוספות.

למעשה, הדו"ח על תזרימי המזומנים מסביר את התנועה במזומנים ושווה מזומנים במהלך השנה, משמע את ההפרש בין יתרת הפתיחה ליתרת הסגירה של המזומנים ושווה המזומנים וכך ניתן ללמוד מהיכן המזומנים נובעים ומהם השימושים שלהם.

דו"ח תזרים מזומנים מחולק לשלושה חלקים:

תזרים מזומנים מפעילות שוטפת XXXX

תזרים מזומנים מפעילות השקעה XXXX

תזרים מזומנים מפעילות מימון XXXX

——————————-

הקיבוץ של שלושת הקבוצות הנ"ל נותן                      גידול או קיטון במזומן ושווה מזומן השנה XXXX

מוסיפים לזה את                                                           יתרת הפתיחה מזומנים ושווה מזומנים XXXX

——————————-

יתרת סגירה מזומנים ושווה מזומנים  XXXX

הגדרת מזומנים

מזומנים מוגדרים כמזומן בקופה או בבנק ובפיקדונות שניתנים לדרישה מיידית למשיכה מיידית ללא הודעה מראש וללא קנס. מזומנים יכולים להיות בשקלים או במטבע חוץ. יש לתרגם לפי שער חליפין סגירה למועד תאריך החתך (המאזן). פיקדונות שניתנים לדרישה מיידית הם פיקדונות שעומדים לפירעון בכל רגע נתון בסכומם המלא ללא קשר היכן הופקד הפיקדון (זה יכול להיות בתאגיד בנקאי פיננסי, או מוסד פיננסי כמו חברות ביטוח וכו', או בחברה אחרת). אם פיקדון איננו ניתן לפירעון מיידי, הוא לא עומד בהגדרת מזומנים, אך יש לבדוק האם אותו פיקדון עומד בהגדרת שווה מזומנים.

הדו"ח סופק על ידי גיא זהר, מנכ"ל זהר רואי חשבון בתל-אביב

הגדרת שווה מזומנים

שווה מזומנים מוגדרים כהשקעות לטווח קצר בעלות נזילות גבוהה שניתנות להמרה לסכום ידוע של מזומן והן אינן כפופות לסיכון משמעותי לשינוי בערכן.

השקעות נזילות לזמן קצר – התקן נותן דוגמה להשקעות שהן לתקופה של עד שלושה חודשים (כך התקן המליץ), ההגדרה דורשת שניתן יהיה להמיר אותן באופן מיידי לסכומים ידועים של מזומנים. המשמעות היא שההשקעה הזו איננה חשופה לסיכון משמעותי שנובע מהשינויים בערך.

 

דו"ח תזרים מזומנים

הגדרת שווה מזומנים מתכוונת לאותן השקעות שמשמשות את החברה לצרכים העסקיים היומיומיים לצורך הניהול השוטף של החברה ולא לצורך פעילויות השקעה או מימון.

הסבר לשלושה חודשים – אמנם ייתכן כי פיקדון שזמן פירעונו ב-7.1.09 לא ייחשב כמזומן במאזן ל-31.12.08 היות והופקד לתקופה העולה על שלושה חודשים. תקופה זו חייבת להימדד באופן זה משום שאם הפיקדון הופקד לתקופה ארוכה יותר, נניח שהופקד ב-15.12.08 לתקופה של שנה ושלושה שבועות, אזי בתאריך חתך של 31.12.07 הוא לא ייחשב כשווה מזומן היות והופקד למעל לשלושה חודשים. וב-31.12.08 אם היינו מכלילים אותו כשווה מזומן אזי הייתה כביכול כניסה של מזומן, גידול בשווה מזומנים, מה שלא באמת קרה. ולכן הברירה הינה לשלושה חודשים.

דו"ח על תזרימי המזומנים (על בסיס מזומן) הוא כמו דו"ח רוו"ה לכאורה (על בסיס צבירה) רק שהוא על בסיס מזומן.

השקעה בפיקדונות ובאגרות חוב

ההשקעה בפיקדונות ובאגרות חוב שפירעונן מיום ההשקעה בהן הוא עד שלושה חודשים, מסווגים בפרקטיקה כשווה מזומנים, ללא שום קשר אם האג"ח סחיר או בלתי סחיר. יחד עם זאת, אין לסווג כשווה מזומנים השקעות שפדיונן הוא קצר טווח כאשר מתעורר ספק לגבי היכולת של בעל החוב לעמוד במחויבויותיו.

השקעה במכשירים הוניים (מניות) איננה מסווגת כשווה מזומנים. אלא אם כן מדובר במניות בכורה עם תאריך פירעון לאחר שלושה חודשים.

על פי רוב, אפשר להוציא הלוואות שניתנו לזמן קצר מהגדרת שווה מזומנים משום שאנו חשופים ליכולת הפירעון מן הלווה (ברירת המחדל היא שהלוואות שניתנו לזמן קצר לא נחשבות כשווה מזומן).

משיכת יתר

לצורך דו"ח תזרים בלבד משיכת היתר תקוזז מהמזומנים ושווה מזומנים רק אם משיכת היתר עומדת לפירעון לפי דרישה ומשיכת היתר מהווה חלק בלתי נפרד מניהול המזומנים של החברה. במקרים רבים, הקריטריון הראשון איננו מתקיים. בד"כ יש להיוועץ גם עם היועצים המשפטיים של החברה כי לכאורה בנקים יכולים להתקשר ולבקש לסגור את האוברדראפט. משיכת היתר עומדת לפירעון לפי דרישה – הבנק יכול להתקשר ולהגיד שצריך לסגור את האוברדראפט. אם הקריטריון הראשון איננו מתקיים, כלומר משיכת היתר איננה עומדת לפירעון לפי דרישה, אזי משיכת היתר תוצג במסגרת פעילות המימון.

 

Standard